עקירת שן, כשמה כן היא, פעולה שמטרתה לעקור את השן ממקומה. עקירה נחשבת לטיפול בלתי הפיך לגורל השן, ולכן נבחנת כאופציה אחרונה במצבים שלא ניתן לטפל בשן בדרך אחרת. שיניים המיועדות לעקירה הן שיניים שלא ניתן להצילן, או בשפה המקצועית "שיניים אבודות", והסיבות לכך רבות ומגוונות.

טיפולים טרום שיקומיים זו קבוצת טיפולים הכוללת את כלל הטיפולים הכירורגיים המקדימים לשיקום הפה. טיפולים כגון ״החלקת רכסים״ נעדו להכין את הרכסים מחוסרי השיניים לביצוע תותבות נשלפות, בעוד טיפולים כגון השתלות עצם ושתלים דנטליים מבוצעים לצורך שיקום קבוע.

שתל דנטלי הוא מעין "בורג" שעשוי מטיטניום, המוחדר לעצם הלסת, ואליו מתחבר כתר חרסינה בדמות שן. השתלת שיניים נדרשת לצורך השלמת חוסר שיניים הנגרם לרוב עקב עקירת שיניים, שלא ניתן היה להצילן, או עקב חבלה. שיקום על ידי שתל הוא התחליף הדומה ביותר לשן טבעית ומאפשר תפקוד, אסתטיקה ואיכות חיים.

השתלת עצם זו פעולה כירורגית, שנועדה לעבות את העצם באזור רכס העצם מחוסר השיניים לצורך התקנת שתל דנטלי. עם אבדן השיניים מתחיל תהליך של ספיגת עצם הלסת והידללות שלה בכל הממדים. ישנם מצבים בהם כמות אבדן העצם אינה מאפשרת קליטה של שתל דנטלי. לכן דרושה השתלת העצם.

פעולה כירורגית שנועדה לעבות את גובה העצם באזורים האחוריים של הלסת העליונה. מדובר במקרה פרטי של השתלת עצם לצורך התקנת שתלים דנטליים. פעולה זו נחוצה במצבים שכמות אבדן העצם (לאחר עקירות שיניים) אינה מספיקה לצורך קליטת שתל.

באחוז גדול של האוכלוסייה מבנה לסת קטן, וחוסר המקום מוביל לבעיות בבקיעת שיני הבינה. שיני בינה כלואות, שבקעו חלקית או שלא בקעו בכלל, עשויות לגרום לבעיות שונות של זיהומים ופתולוגיות אחרות. הטיפול במצב זה הוא עקירה, שכרורכה לרוב בסיכון ובסיבוכים גדולים יותר מהרגיל.

פעולה שמטרתה ״למשוך״ שן כלואה למקומה התקין בקשת השיניים. שיניים כלואות הן שיניים שלא בקעו לחלל הפה, לרוב בשל גורם מפריע המונע את בקיעתן התקינה. במצבים בהם הדבר מתאשפר, חושפים ומבקיעים את השן. פעולות אלו מבוצעות ע״י שיתוף פעולה בין כירורג ואורתודונט (מומחה ליישור שיניים).

החלקת רכסים או בלעז "אלבאופלסטיקה" (מלשון פלסטיקה של הרכס האלבאולרי, רכס השיניים) היא פעולה כירורגית שמטרתה להחליק את הרכס האלבאולרי לאחר עקירות שיניים מרובות. כאשר עוקרים מספר שיניים סמוכות, נותר הרכס האלבאולרי בצורה "גלית", עם שקעים ובליטות המקשים על ביצוע תותבות ושתלים.

פעולה כירורגית שמטרתה להאריך את כותרת השן כפעולה מקדימה לביצוע כתר. כתר מתבצע, לרוב, בשיניים עם הרס כותרתי נרחב. כאשר חומר השן שנותר אינו מספק לצורך ביצוע כתר בצורה הרגילה, דרושה פעולה כירורגית להארכת כותרת השן על מנת לשפר את יכולת האחיזה של הכתר המתוכנן.

מבוצעים במצבים בהם יש צורך בטיפולים מורכבים או כשלא ניתן להשיג שיתוף פעולה של המטופל (כגון עם ילדים קטנים או אוכלוסיות מיוחדות אחרות). ישנם מספר סוגים של טשטוש, כגון ״גאז צחוק״ או ״סדציה מתונה״ המבוצעים על ידי הכירורג עצמו, בעוד ״סדציה עמוקה״ והרדמה כללית יבוצעו על ידי רופא מרדים.

ילד הוא אינו ״מבוגר קטן״, והטיפול בילדים שונה במהותו מהטיפול במבוגרים. ״אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים״ הינו שם כולל למטופלים בעלי מוגבלויות שונות (כגון מטופלים עם פיגור שכלי, אוטיזם ועוד) או מטופלים בעלי רקע רפואי מורכב אחר. הטיפול באוכלוסיות אלו דורש ידע, ניסיון ובעיקר גישה טיפולית מיוחדת.

מגוון רחב של מחלות ונגעים פתולוגיים שונים יכולים להופיע בחלל הפה ובלסתות. כל ממצא חדש בחלל הפה, או בצילום אקראי דורש בדיקה. מומלץ ראשית לגשת לרופא השיניים המטפל או לרופא המשפחה. במידת הצורך יופנה המטופל לבדיקת מומחה. אבחון נגעים בחלל הפה מתחיל תמיד בבדיקה קלינית. במידת הצורך יופנה המטפל לבדיקות משלימות נוספות ובמידת הצורך תלקח דגימה מהנגע (ביופסיה) לצורך אבחנה סופית.

מפרק הלסת הינו מפרק יחודי בגוף האדם, שכן מדובר למעשה בשני מפרקים הפועלים סימולטנית בתאום הדדי. פתולוגיות של המפרק כוללות - הפרעות בתנועה ובתפקוד המפרק, מחלות דלקתיות, גידולים שפירים וממאירים ועוד. ברוב המקרים הטיפול הוא שמרני, במקרים מסויימים יש צורך בהתערבות פולשנית או ניתוחית.

בגוף האדם 3 זוגות בלוטות רק גדולות ועוד מספר מאות של בלוטות רק קטנות המצויות בחלל הפה. פתולוגיות של בלוטות רוק כוללות - מחלות זיהומיות (וירליות או חיידקיות), מחלות חסימתיות (בעייה בהפרשת הרוק מסיבות שונות כגון אבן בצינורית ההפרשה), נגעים ציסטיים, גידולים שפירים וממאירים ועד. הטיפול כולל טיפול תרופתי במצבים זיהומיים, אך לרוב יהיה צורך בהתערבות כירורגית גם כן.

ניתוחים אורתוגנטיים נועדו לתקן את עמדת הלסתות במצבים כגון - התפתחות בחסר או ביתר של הלסתות, אסימטריה, מומים מולדים שונים ועוד. במצבים בהם קיימת בעייה במיקום הלסת, לרוב קיימת בעייה גם בסגר (מנשך), אשר אינה יכולה להפתר בטיפול ליישור שיניים פשוט. ניתוחים אורתוגנטיים מבוצעים בהרדמה כללית ומבוצעים ברוב המקרים בגישה מתוך הפה. בניתוח מנתקים את הלסתות ממקומן ומקבעים אותן במקום הרצוי לפי תכנון קפדני מראש.