לימודי רפואת שיניים נמשכים 6 שנים. שלוש השנים האחרונות ללימודים נקראות "השנים הקליניות", במהלכן מתנסה הסטודנט בביצוע טיפולים של ממש, במטופלים של ממש. ההתנסות הקלינית מתמקדת בעיקר בשלושה תחומים: מחלות חניכיים (סילוק אבנית והקצעות שורשים), טיפולי שיניים משמרים (סתימות וטיפולי שורש) ושיקום בפה (כתרים וגשרים). כמו כן מתנסה הסטודנט בעקירות שיניים, אם כי באופן מצומצם יותר משאר הטיפולים. יתר הטיפולים הכירורגיים, כמו גם הטיפולים המורכבים יותר בתחומי רפואת השיניים האחרים, נלמדים באופן תיאורטי בלבד, ואין בהם התנסות מעשית. לכן, ביצוע טיפולים כגון שתלים דנטליים, השתלות עצם, הרמות סינוס, עקירות שיני בינה ויתר הטיפולים הכירורגיים המורכבים יותר, מחייב את רופא השיניים בלימודי המשך ובהשתתפות בקורסים שונים לצורך השלמת השכלתו המקצועית. קורסים אלו נמשכים לרוב ימים עד שבועות בודדים וההתנסות המעשית בהם בד"כ מצומצמת. בפועל, צובר רופא השיניים את ניסיונו עם השנים, דרך הטיפול במטופליו. בעבר רופא שיניים אכן היה יכול להתמקד בטיפול בתחום הכירורגיה והשתלים ולצבור ניסיון רב דרך העשייה היומיומית. היום, בשל ההצפה ברופאים המבצעים טיפולים אלו, היקף הטיפולים שמבצע רופא שיניים בפועל הוא בד"כ מצומצם. לא כך הדבר כשמדובר בהתמחות בכירורגיית פה ולסתות.